כיצד לבצע את תהליך החימום של הזכוכית כראוי
אין דבר גרוע יותר מאשר להשקיע שעות רבות בעיבוד חפצי זכוכית במעבדה, רק כדי שהם ינשרו לפתע בגלל מתחים פנימיים. זה מתסכל, וזו בזבוז של זמן. בדרך כלל, זה קורה כי רמת החימום של החום משתנה בכמה מעלות ברגע הלא נכון.
כדי למנוע זאת, אנו משתמשים במחממים באינפרא-אדום בעלי דיוק גבוה. הם מאפשרים שליטה בטמפרטורה ברמה של 0.1°C – דיוק שנחשב לסטנדרט הזהב להשגת שליטה מושלמת במתחים הפנימיים של הזכוכית.
הטריק לשליטה במתחים
הזכוכית היא חומר רגיש מאוד – היא עוברת ממצב דביק למצב קשיח בטווח טמפרטורות קטן מאוד. אם חלק מהכלי מתקרר מהר יותר מאשר חלק אחר, נוצרים מתחים מכניים. זה כמו פצצה מתקתקת.
אנו משתמשים במחממים באינפרא-אדום בעלי גלים קצרים, מכיוון שהם חודרים לתוך הזכוכית עצמה. כך, החלק הפנימי של הזכוכית מגיע לטמפרטורה הנכונה באותו זמן כמו החלק החיצוני. כך, הכל נשאר בהרמוניה.
שמירה על הטמפרטורה הנכונה
השגת רמת דיוק של 0.1°C אינה תלויה רק בשימוש במנורה מתוחכמת. זה תלוי גם בשילוב בין הרכיבים השונים. אנו משתמשים ברכיבי קוורץ בשילוב עם בקרי PID מהירים ותרמומטרים בעלי רגישות גבוהה.
הקוורץ הוא חשוב מאוד, מכיוון שהוא מגיב במהירות. ברגע שהחיישן מזהה ירידה של 0.1°C, ההספק של המנורה מתאזן מיד.
אם הרכיבים אינם יעילים, ייתכן שהטמפרטורה תעלה מעבר לרמה הרצויה, ואז הכלי עלול להתעוות או לאבד את צורתו. זה לא נראה טוב.
הקשיים שצריך להיות מודע אליהם
העניין הוא שדיוק גבוה דורש סביבה מבוקרת. המנורות האלו פולטות חום רב, ולכן הבידוד של החדר חייב להיות מושלם.
אם החדר לא מבודד כראוי, הבקר PID יצטרך לעבוד קשה יותר. הוא יפעיל את המנורה ב-100% כדי לשמור על הטמפרטורה הנכונה, מה שגורם להרס מהיר של החוטים של המנורה. בעצם, אנו משלמים מחיר גבוה עבור יציבות.
טיפ אחרון: בדקו את החיבורים של המנורה כל שישה חודשים. חיבורים לא טובים יגרמו להתנגדות, מה שיפגע במתח החשמלי ויפגע בדיוק של המנורה. זה לוקח שתי דקות בלבד, אך זה יחסוך לכם הרבה צרות בהמשך.